303_Halochem

העיקר הבריאות | הלוחם

ריקוד של תשוקה ומלחמה בעין הסערה מקבלת המיניות מגוון של ביטויים

ש ורות אלו נכתבו בעיצומה של המלחמה מול ימים אינטנסיביים 12 איראן. המערכה נמשכה וסביר שהשפעתה עלינו תימשך עוד זמן רב. מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, וביתר שאת כעת, אני מקבל פניות רבות - בטיפול, בשיחות אקראיות, ובמיילים שקטים באמצע הלילה - השואלות דבר אחד: מה קורה למיניות שלנו בזמן מלחמה. למה אין שום חשק ולחילופין למה דווקא עכשיו יש גירוי חזק, אפילו מפתיע וחסר רסן. השאלות לגמרי טבעיות. והאמת היא שאין תגובה נכונה למלחמה. מיניות נאלמת או מתפרצת פחד קיומי, אין אוויר, חוסר ודאות מתמשך, חרדות, חשיפה לתוכן קשה - כל אלו הם אויבים טבעיים של התשוקה. כדי שמיניות תפרח, אדם צריך להרגיש ביטחון, סקרנות, יכולת לשחרר שליטה. במלחמה כולנו פועלים על טייס אוטומטי הישרדותי. המוח עסוק בהגנה ולא בהנאה. היעדר חשק מיני הוא תגובה נורמלית למצב לא נורמלי. אין צורך לדחוק בעצמנו. הגוף שומר עלינו. הנפש מדברת דרך השתיקות. מנגד, יש מי שחווים גירוי מוגבר וחיפוש כפייתי אחרי מגע ופורקן מיני, המלווים לעיתים ברגשות אשמה שלאחר מעשה. הגוף משתוקק להרגיש חי, חש, נוגע ונגוע. מיניות יכולה להיות תגובת נגד לטראומה וניסיון של הגוף לאשר לעצמו שהוא קיים, שהוא מסוגל להתרגש, שהוא עדיין חי. לא לשפוט אל תשפטו את עצמכם או את בן או בת הזוג. אם מדובר בחוסר חשק מוחלט או בדחף מתפרץ, שני הקטבים הם ביטויים של נפש אנושית במצוקה. מי שנמצא במערכת זוגית עלול לחוות תסכול כפול: גם מעצמו, וגם מהפרטנר החווה אחרת את המלחמה. זוגות שפעם הרגישו קרובים, מדווחים פתאום על ריחוק, שתיקות, חוסר מגע. אחרים חווים פתאום מיניות סוערת מהרגיל, ולעיתים כל זה אינו מסונכרן. חשוב לא לנסות ליישר קו בכוח. כל אחד מגיב אחרת. רצוי לא לכפות, אלא להכיל מתוך שיח רגיש וכבוד הדדי. עצות לאינטימיות בעיצומו של כאוס להוריד לחץ מהתפקוד להלן חמש עצות מעשיות. אינטימיות לא חייבת להיות מין. לפעמים חיבוק ארוך, שינה משותפת, מגע עדין או שיחה כנה לפני השינה הם כל מה שצריך כדי לשמר את החוט המקשר. דווקא עכשיו, פחות זה יותר. אם אתם מרגישים מוצפים, לתת שמות לרגשות כבויים או מרוחקים מעצמכם, אמרו זאת. לעיתים עצם השיתוף מקרב. גם אם בן הזוג לא עובר אותה חוויה, הוא ידע איפה אתם נמצאים. שיח פתוח מפחית אשמה.

פרופ' רפי חרותי מומחה ברפואת שיקום; חבר סגל באוניברסיטת תל אביב; שימש רופא בית הלוחם תל אביב שנה. מנהל 15 במשך שותף במרכז אישי - בית לטיפול מיני, פרטני וזוגי בפריסה ארצית. זכאים יכולים לקבל התחייבות של משרד הביטחון אל פרופ' חרותי במרכז אישי.

עוגן ועזרה גם בעיצומה של שגרה שבורה, למצוא רגעים של עוגן אפשר לבנות ריטואלים קטנים של קרבה: צפייה בסדרה, ארוחה זוגית ללא מסכים או אפילו מקלחת משותפת. אינטימיות נוצרת מהמוכר, לא מהמיוחד. הגוף זוכר איך להירגע, גם אם הנפש לזכור את הגוף דרוכה. נסו לתרגל תנועה מודעת: יוגה, ריקוד, מגע איטי. גם תרגול נשימה משותף יכול להחזיר תחושת שליטה וביטחון. אם המתח נמשך לאורך לפנות לעזרה מקצועית זמן או אם התחושות במרחב המיני הופכות להיות קיצוניות או מכאיבות - פנייה למטפל מיני או זוגי היא לא סימן לחולשה, אלא להפך: ביטוי לאחריות ואומץ. לדבר ולהקשיב ובנימה אישית, בתחילת המלחמה התארחתי . דיברתי על איך ynet בפודקאסט "סקסאפיל" של הגוף מגיב למצב חירום, ואיך המיניות, כמו כל רגש, עוברת טלטלה. מאז קיבלתי עשרות פניות מאנשים שאמרו "חשבתי שאני היחיד". אתה לא. את לא. לא רק שנורמלי להרגיש שונה לכאורה, זה בלתי נמנע. המיניות שלנו לא מתקלקלת. היא רק לובשת צורה אחרת, בתקופות אחרות. לפעמים היא נעלמת כדי שנשרוד. לפעמים היא מתפרצת כדי שלא נשכח לחיות. היא לא אויב, היא ברומטר. בימים שבהם נדמה שהכול יוצא משליטה, אולי הדרך הכי אנושית להתנגד לחושך היא לזכור שאנחנו עדיין כאן. נושמים. מרגישים. אוהבים.

אתם מוזמנים להפנות שאלות למדור heruti@post.tau.ac.il 054-8663333 ובוואטסאפ

להאזנה לפרק על מיניות בפודקאסט "סקסאפיל"

תשפ״ה 2025 מאי-יוני הלוחם | 40