304_Halochem_Digital

מטה ברה״ן | הלוחם

"הטראומה הנוכחית פרופ' ברונשטיין קלומק: אינה רק צונאמי או קושי של הפרופסיה הטיפולית. יש פה מגה אירוע לאומי, פציעות מוסריות ברמות הרבה יותר גבוהות, וגלים שמשפיעים על זוגיות, משפחה וקהילה. אנחנו באירוע של כמה עשורים"

"מי שעובר את החיים האלה מבלי יורם בן יהודה: לחוות טראומה, לא חי. אבל זה לא אומר שצריך להפוך לפוסט טראומטי. אי אפשר לשאוף למודל שבו חיים את החיים באושר ועושר והכול נחמד ויפה, כי זה קיים באגדות, ובעצם גם שם לא"

משפחה וגם על קהילה. ברור שאנחנו באירוע של כמה עשורים". אין חיים בלי טראומה באיזה אופן המערכות הטיפוליות התאימו את עצמן? האם מערכי המניעה והטיפול השתנו או השתכללו? "שבעה באוקטובר פרופ' לוי-בלז: פגש מערכת בריאות נפש רזה וחלשה, אבל המערכות שינסו מותניים. בריאות הנפש בצה"ל ואגף השיקום עברו שינויים דרמטיים. המפגש עם הפצועות והפצועים החדשים, הסיוע הנדרש, חוות החוסן. לאור המצב, המערכות מציעות פתרונות חדשים. יש עוד הרבה מה לעשות, אבל הציבור פוגש מערכת חזקה יותר ומלאת מוטיבציה". "אנחנו מפעילים כמה יורם בן יהודה: רמות של מניעה. מניעה ראשונית היא מה שאנחנו עושים לפני שקרה משהו. מניעה שניונית עושים לאחר שקרה משהו, וגם

בזמן אירוע מתמשך, כדי לצמצם ככל האפשר את שיעור הנפגעים". "נכון. מניעה ראשונית היא פרופ' פרוכטר: כמו חיסון. מכינים את החיילים, מאמנים אותם, מדמים להם לחימה ונותנים גיבוש יחידתי חזק. נותנים לחייל ערכים ושליחות לפני שהוא פוגש את הטראומה או מפתח תסמין. המניעה השניונית היא כמו חיסון דחף. ובצבא יש מודל להתערבות מיידית שהוא מניעה שניונית מוקדמת. היום הוא נקרא יהלו"ם ואת העזרה הזאת מעניקים החיילים לחברים שלהם. בהמשך יש מניעה שניונית שמסייעת בהחְזרה לתפקוד ורציפות תפקודית, בסגנון מודל גש"ר מאח"ד". "זה מה שאנחנו עושים יורם בן יהודה: בחוות החוסן. מניעה שניונית בטיפול אינטנסיבי. עשינו גם מאמצים נגד סטיגמטיזציה והכרה מוקדמת שמסלילה את האנשים לתוך תפקיד של פוסט טראומטי. מה שהצלחנו, הצלחנו. כרגע, ←

הידע המדעי שלנו וגם הידע מהקליניקה הפרטית והציבורית, אנחנו יודעים שבסופו של דבר רוב האנשים שעוברים אירועים טראומטיים חריפים מצליחים לאחר זמן מה להתמודד ולהחלים. החוסן האישי שלנו הוא הרבה יותר ממה שנדמה. כמות האנשים שזקוקים לטיפול תעלה, אבל חשוב לזכור שיש לנו משאבי נפש שעוזרים לנו. התהליך הוא איטי, צריך לחוות את הקשיים, לייצר ויסות ואיזון מחודש ולהתמודד. האמירה שכולם יהיו בפוסט טראומה ושלא נוכל לטפל, היא לא נכונה". "חשוב לחדד פרופ' ברונשטיין קלומק: את האפיונים של הטראומה הנוכחית. אי אפשר להסתכל עליה רק כצונאמי או קושי של הפרופסיה הטיפולית. יש פה מגה אירוע לאומי חברתי שמשליך על מאפייני הטראומה. למשל בצורת פציעות מוסריות, שאנחנו רואים ברמות הרבה יותר גבוהות, למשל בגלים שמשפיעים על זוגיות, על

תשפ״ה 2025 יולי-אוגוסט הלוחם | 30

Made with FlippingBook - Online magazine maker