304_Halochem_Digital

מטה ברה״ן | הלוחם

"הכי חשוב בשלב הראשוני לשתף. פרופ' פרוכטר: לפנות לכמה שיותר חברים ולהיעזר. ולבדוק מה עזר לפני ולהידבק לזה: משפחה, ספורט, בית כנסת, כדורגל, ציור, לא משנה מה. מה שעזר קודם, יש סבירות גדולה שיעזור גם היום"

"ארגון נכי צה"ל הוא מגדלור. פרופ' לוי-בלז: המסרים שיוצאים מהארגון מלמדים את ציבור הפצועות והפצועים מה נכון ומה חשוב. ככל שנוכל להגביר את שיתוף הפעולה בין הארגון לבין אגף השיקום, נוכל באמת למצוא את הפתרונות"

בחוות החוסן ובפרויקט שבים אנחנו עוסקים בזה, בחלקת האלוהים הקטנה שלנו. אבל דרושה מחשבה ברמה הארצית". נפלאות הטיפול המרובד יש בסך הכול כאלף פסיכיאטרים ופסיכיאטריות שאמורים לטפל בעשרות אלפי מתמודדי נפש. איך יוצאים מזה? "המחסור נוראי. בזמן פרופ' פרוכטר: הקרוב לא תהיה תוספת מספרית ניכרת של פסיכיאטרים. אם נרצה שכל אחד מהעונים להגדרה של פוסט טראומה יגיע לטיפול אצל פסיכיאטר שמומחה בפוסט טראומה ויעשה טיפול אחד על אחד, אין לנו סיכוי. אלף וגם לא עם עשרת אלפים. 30 לא עם מערכת הטיפול צריכה להיות מרובדת, וכולנו משתתפים בחשיבה ובבניית תוכניות בנושא. לא כל מי שנפגע צריך ישר לפגוש מטפלים בכירים, בדרך יש עוד הרבה דרגות, חונכי ברה"ן, מטפלים זוטרים ורבדים ←

אם אתה חי, אתה נחשף לדברים והחיים הם בלתי צפויים. אי אפשר לשאוף למודל שבו חיים את החיים באושר ועושר והכול נחמד ויפה, כי זה קיים באגדות, ובעצם גם שם לא. בגדול חשוב להבין שאנחנו כבר לא במתחם השניוני יותר, ועברנו לשלישוני. הדבר מחייב היערכות ארוכת טווח, טיפול פחות אינטנסיבי ופחות לצפות לניסים שיקרו בדרך". "אני מסכימה פרופ' ברונשטיין קלומק: עם יורם. אין מישהו שלא עובר טראומה. ואנחנו אכן באזור המניעה השלישונית, וגם כשחשבנו שאנחנו בשניונית, המחקר שלנו הראה שאצל מי שנכנסו לחוות החוסן התגלו רמות פסיכופתולוגיה גבוהות יותר ממה שקיווינו. אבל אל לנו לשחרר את הראשונית והשניונית. צריך לחזק את ההיבט המולטי דיסציפלינרי והרב-מערכתי שהיום עוד לא מספיק מפותח. צריך גישה הוליסטית, לחזק את החיבורים לעולם הרפואה, ולתעסוקה.

רוב האנשים הם באזור המניעה השלישונית, שבה מטפלים באנשים שנפגעו כדי להשיב אותם לתפקוד. אם נכנסים עמוק לתוך תהליכים כרוניים אפשר לעזור, אבל אלו פעולות בעלות אופי שונה". "חשוב לזכור שכל הזמן פרופ' פרוכטר: יש חיילים ואנשים חדשים שנחשפים, אז צריך להמשיך עוד ועוד למנוע. דבר נוסף הוא ההגדרה המתעתעת. היום בעצם כמעט כולם בישראל יכולים איכשהו של פוסט טראומה A לענות לקריטריון . כולנו נחשפנו לאזעקה ולא DSM-5 לפי הספקנו להגיע למחסה, חווינו חרדה ודאגה למי שנמצא בלחימה וכן הלאה. כדי לא להסליל את כולם להגדרה של תחלואה, צריך להאריך יותר טכניקות של התערבות, החזקה, ליווי ועידוד לחזרה לתפקוד". "מי שעובר את החיים יורם בן יהודה: האלה מבלי לחוות טראומה, לא חי. אבל זה לא אומר שצריך להפוך לפוסט טראומטי.

תשפ״ה 2025 יולי-אוגוסט הלוחם | 32