304_Halochem_Digital

מטה ברה״ן | הלוחם

מימין: איל פרוכטר, יוסי לוי-בלז, ענת ברונשטיין קלומק, יורם בן יהודה

נחלשת. פחות רואים את המילואימניקים, המפונים, שורדי הנובה. החוויה היא של הרבה יותר בדידות וזה גם גורם סיכון לאובדנות. האדם האובדני על הגג, יותר מכל המאפיינים, הוא בודד. הוא מרגיש שאף אחד לא רואה אותו ולא מבין אותו". לטפל בכל הבית נושא האובדנות באמת עלה לאחרונה לכותרות ויש תחושה שאנחנו בעיצומו של גל התאבדויות, בעיקר של אנשי מילואים. האם זה נכון ומה אפשר לעשות בנושא? "מלחמה ארוכה גוררת פרופ' לוי-בלז: מצוקה וכאב נפשי, ולפעמים אלו מובילים גם למחשבות אובדניות. אבל יש מרחק גדול בין מחשבות אובדניות לבין התנהגות אובדנית. לאחרונה התקשורת מסקרת מקרים, וזה נראה לציבור כמו גל, אבל אנחנו יודעים שזה לא גל, אלא פשוט סיקור תקשורתי אינטנסיבי. כשמדברים על גל התאבדויות הכוונה היא למצב שבו ההתאבדויות דומות ומבשרות על קבוצה מסוימת שעושה התנהגות אובדנית בגלל סיבה מסוימת. המקרים שמתוארים לאחרונה בתקשורת לא עונים לקריטריון. מי שצופה בתקשורת יכול בטעות להבין שמילואימניק שווה פוסט טראומה שווה אובדנות. המשוואה הזאת

אינה נכונה ולצערנו היא עלולה לעלות לנו בחיי אדם. חשוב מאוד להגיד שאפשר להתמודד עם מצוקה נפשית, גם חריפה, בלי לבצע פעולה שתסיים את חייך. אם פוגש אותך הגל החריף של מחשבות אובדניות, הדרך הכי טובה להתמודד היא להחזיק מעמד, להיעזר בחברים ובמשפחה, לדווח לקרובים על מצוקה חריפה, כדי שיוכלו להגיש לך סיוע, ולא לפעול בדרך שעלולה לסיים את החיים. כי הגל הזה, כמו כל גל של מצוקה, נועד לחלוף". "בעבר הסיכון לאובדנות פרופ' פרוכטר: בצבא היה גבוה בערך פי שניים וחצי משאר התחלנו תוכנית 2006 האוכלוסייה. בשנת למניעת אובדנות בצבא והורדנו אותה עד למצב שבו הסיכון היחסי לאובדנות בצבא נהיה נמוך יותר מאשר בשאר האוכלוסייה. בשבועות האחרונים, ייתכן שמדובר בחוק המספרים הקטנים. מתאבדים חמישה בשלושה שבועות, וזאת טראומה מבחינת המספרים, אבל בסופו של דבר המספרים הם לא גבוהים. גם כשהייתי בתפקיד רמ"ח ברה"ן קרו מקרים דומים". "אני רואה את יורם בן יהודה: ההתאבדויות גם כאמירה חברתית, לא רק כביטוי של אי יכולת לסבול את המצוקה האישית. זאת אמירה חברתית שאומרת שצריך לעשות משהו עם המדינה, משהו ←

נוספים. נוסף על כך, כמו שאמרה פרופ' ברונשטיין קלומק, הטיפול יכול וצריך להיות הרבה יותר הוליסטי. צריך לשלב עוד תחומים שהיום לא סופרים אותם כטיפולים מתוקפים. להשתמש הרבה יותר נכון בכלי הנפלא שנקרא טיפול קבוצתי, שקשה לפעמים לאנשים להשתמש בו, ולעבוד נכון עם משפחות ועם קהילות. כך כמות האנשים שצריכים את המטפלים הבכירים תהיה קטנה יותר". "טיפול פרטני, טיפול יורם בן יהודה: תרופתי וגם טיפול קבוצתי הם שלושה דברים שונים שכל אחד עונה על צורך אחר וכולם חשובים ויכולים להינתן בו זמנית. טיפול קבוצתי טוב הוא משהו חשוב וקורים בו דברים שלא יכולים לקרות בטיפול פרטני. טיפול בקבוצה נותן מענה רחב לצרכים של ההשתייכות ולא להיות לבד בעולם, להיות עם אנשים שעברו דברים דומים ויכולים להבין אותך. מהבסיס של 'אני שייך ואני לא לבד' אפשר לצמוח להרבה כיוונים". "תחושת השייכות חשובה פרופ' לוי-בלז: כולנו כאבנו ויכולנו ללכת 24 מאוד. בינואר ברחוב ולדעת שגם זה שהולך מולי כנראה כואב בדיוק כמוני. הרגשנו שותפות גורל. אחרי כמעט שנתיים של מלחמה, וגם בגלל המצב האזרחי במדינה, התחושה הזאת

תשפ״ה 2025 יולי-אוגוסט הלוחם | 34