304_Halochem_Digital

שיקום בריבאונד | הלוחם

"אם אתה מתעצבן יקיר הדדי: באמצע משחק או מקבל התקף חרדה, מבינים אותך ויודעים מה אתה צריך. כולם עברו אירוע שהשאיר בהם צלקת" מה תוכל לומר למי שמתמודד עם פוסט טראומה ותוהה אם לבוא לקבוצה כזאת? "היום קשה להיות פוסט טראומטי. לא רואים את הפציעה, והרבה אנשים במדינה אומרים שהם בטראומה, בלי להבין בכלל את המשמעות. מה זה לילות בלי שינה, סיוטים, זיעה, התקפי עצבים, חוסר יכולת לקום לעבודה. לי היו המון רגעים של שבירה, הרגשתי שאני לבד, מותש, ולא רואה לאן זה מתקדם. אבל גם אם המצב קשה, זה לא נכון. אנחנו לא לבד בעולם ויש פה אנשים שרוצים לעזור לנו להשתקם. מגיע לנו לחזור לחיים נורמליים, אחרי שנתנו למדינה. התהליך ארוך, אבל כדאי לחפש את העזרה. היום יש לי את אשתי המדהימה, שחיבק SNY ומקום עבודה בחברת אותי בשתי ידיים, ואני נמצא בקהילה התומכת של הכדורסל. זה מציל אותי כל יום. חשוב לי שידעו שיש אור, אפשר להתמודד, אפשר למצוא עוגנים והם יכולים • לתת לכל בן אדם תקווה". ספורט זה מאוד משחרר, ואני חוזר הביתה הרבה יותר רגוע".

לחזור לחיים מה הוביל אותך לכך שהכדורסל נהיה חלק מהשיקום שלך? "כל השנים חיפשתי מקום שייתן לי תמיכה וקהילה ותמיד אהבתי כדורסל. בינואר השנה, אחרי שני סבבים של מילואים ולפני הסבב השלישי, התמוטטתי נפשית. ביום שגללתי באינסטגרם ונתקלתי בפוסט על הקבוצה, מיד השארתי פרטים. אחרי שבוע כבר הצטרפתי. הגעתי לאימון במצב מאוד לא טוב. באתי בלי ציפיות ובלי התחייבות. בפעם הראשונה שנכנסתי לשחק, התאהבתי באנשים, בצעירים שעברו את כל הטירוף בשבעה באוקטובר והם גיבורים אמיתיים. אני לומד מהם מה זה כוח רצון. גם אפיק הוא מלאך בדמות אדם, כולו לב טוב והוא רק דואג לנו לכל מה שצריך". מה התועלת ומה הערך המוסף שאתה מפיק מאימוני הכדורסל? "אלו שעתיים שנותנות לי איזשהו השעות האחרות 22 שקט בראש, שבמשך ביממה לא מפסיק. המחשבות והחלומות והסיוטים וההתקפים והניתוקים, זה לא מפסיק אף פעם וזה לא יפסיק. האימון עוזר להרגיע, ובשעתיים באימון, ואחר כך עוד שעה שעתיים שיחה עם האנשים, אני כאילו מרגיש שאני מתנתק מהמצב שלי ומהמחשבות ופתאום אני הופך להיות בן אדם רגיל. אני גם מרגיש הרבה יותר בריא, חזק ובכושר. להוציא אגרסיות בצורה של היה נהדר שאמרו לי שיש קבוצה של אפיק ניסים. ידעתי שברגע שאוכל לחזור ללכת, אני אגיע" "עוד באשפוז אביב אברהם: חיפשתי מקום לחזור לשחק.

עם עוד קבוצות בפרויקט, כדי לגבש את כולנו. האימון מנתק אותי מהכול, מהפציעה, אני לא חושב על כלום. לא משנה מה יש לי בבית, מה אין לי בבית, אני מתנתק. טוב לצאת מהבית ולא להסתגר, וזאת גם פעילות ספורטיבית. אחרי כמה פעמים אתה מתגבש עם החבר'ה, יוצאים יחד, משתפים איך להתמודד, כי יש כאן אנשים שעברו דברים. בתוך הקבוצה אנחנו אחד בשביל השני וההיבט של הפציעה מאוד מחבר בינינו". את החיבור הנוצר בשל הפציעה מתאר גם יקיר הדדי: "פתאום יש אנשים שמבינים את מה שעובר עליך. אם אתה מתעצבן באמצע משחק או מקבל התקף חרדה, הם מבינים אותך, ויודעים מה אתה צריך באותו רגע. אמנם לכל אחד יש את הסיפור שלו, אבל בשורה התחתונה כולם עברו אירוע שהשאיר בהם צלקת פיזית או נפשית או שתיהן". וגר באשקלון, נשוי ואב 31 הדדי, בן לילדה. הוא מוכר על פציעת פוסט טראומה מהשירות הסדיר בחטיבת כפיר בתקופת צוק איתן. "קיבלתי את ההכרה חודש אחרי שהתחילה חרבות ברזל. לוועדה הרפואית באתי על מדים, עם נשק, ישר מהמילואים. במלחמה הזאת עברתי אירועים אולי אפילו יותר קשים ממה שהיה בצוק איתן והיא רק הוסיפה לי לטראומה. בשבעה באוקטובר יצאתי והילדה שלי הייתה בת שמונה חודשים. בפעם הראשונה שחזרתי, היא לא זכרה אותי". "בתור אחד שהיה דניאל ורך: בכדורגל, תמיד אמרתי שכדורסל זה לחלשים. כל נגיעה זה פאול, מה זה הדבר הזה? אבל נכנסתי לקבוצה והבנתי כמה טעיתי"

לפרטים והצטרפות לפרויקט כדורסל 054-2233797 : לחיים פצועים המתגוררים מעבר לקו הירוק מוזמנים להצטרף לקבוצה בכפר סבא.

תשפ״ה 2025 יולי-אוגוסט הלוחם | 42