307_Halochem
הדס גולדיטש
דריה כהן
"כמו צעד ראשון של ילד קטן" דריה כהן , גרה בבאר שבע 22 בת הפציעה שלי בפיגוע 2024 באוקטובר 6- "נפצעתי ב בתחנה המרכזית באר שבע. שירתי במג"ב דרום והייתי במשמרת האחרונה של השירות, שבוע אחרי הייתי אמורה להיכנס לקבע. מחבל הגיע לתחנה המרכזית וירה, אני נפגעתי בקרסול, התרסקה לי העצם ויש לי שלוש פלטינות. בחזה הייתה לי מצלמת גוף, ובמזל, באמת נס, המצלמה הדפה את הכדור. הייתי כמעט ארבעה חודשים בשיקום בסורוקה". העצמאות שלי "במשך כמעט שלושה חודשים לא יכולתי לדרוך בכלל, כלום, אסור היה לי לדרוך. הרגע הראשון שבו דרכתי על הרגל היה מטורף. נעזרתי בהליכון והפיזיותרפיסטיות תפסו אותי, והתרגשתי מאוד. פתאום לדרוך על הרגל היה אימא'לה, כמו צעד ראשון של ילד קטן. כמה חיכיתי ללכת, לדרוך. בשיקום ראיתי את החברות שלי, שנפצעו איתי, עושות פיזיותרפיה, עוברות
אינטנסיבי במשך שמונה חודשים. אחרי הניתוח השני, כמעט שנה אחרי הפציעה, כבר התחלתי להבין שאני לא בכיוון, שאני לא אצליח לחזור לעבודה שלי במעבדה, כי איבדתי את יכולת האחיזה והמוטוריקה העדינה. היום אני בתהליכים של למצוא "בתקופת השיקום היה לי קשה להבין מה צריך לעשות. נתתי לעצמי פרק זמן של שנה, ואחרי שהבנתי שהיכולות שלי לא יחזרו, התחלתי לחשוב גם על כיוונים אחרים. אולי להתחיל ללמוד, אולי תואר חדש. המרפאה בעיסוק שלי הייתה דמות משמעותית. שנה וחצי אחרי הפציעה התארסתי, והבנתי שהחיים ממשיכים, אפשר להתקדם איתם קדימה. קיבלתי את הרצון לבנות דברים מחדש, גם אם לא הולך חלק. הבנתי שהפציעה לא הולכת לשום מקום. בפן הנפשי יש התמודדות וגם פיזית, בפגיעה עצבית יש עדיין כאבים. היום אני יודעת שכדאי בעיקר לפתוח את הראש ולהבין שהאפשרויות פתוחות בפניי. בעולם דברים עובדים לאט, וזה בסדר, אפשר לא ללחוץ קדימה אלא לתת שנייה לזמן לזוז". ← עבודה חדשה". העצמאות שלי
מכיסא גלגלים להליכון, ואז קביים, ורק אני בכיסא גלגלים. וגם אני רציתי ללכת. היום אני עדיין עושה שיקום בבית הלוחם ואולי בעתיד אחזור למשטרה. אני יודעת שאי אפשר לחזור לעצמך, אבל מאחלת לעצמי וגם לאחרים באמת לקבל את הפציעה הפיזית כמו שהיא. לקבל את עצמי במאה אחוז, לעטוף את הפציעה שלי בשתי ידיים ולחבק אותה. להעריך את עצמי, את כל מה שעברתי, וגם אם יש ימים רעים, לא לוותר ולהמשיך קדימה". "התארסתי, החיים ממשיכים" הדס גולדיטש , גרה בנתניה 29 בת הפציעה שלי נפצעתי מפגיעת כטב"ם 2024 ביוני 5- "ב בחורפיש, שם ישב גדוד המילואים שלי. קיבלתי רסיסים בגוף ורסיס חתך לי עצב ביד. התחלתי את השיקום מאוחר, כי ניסיתי לגור אצל ההורים בצפון, ולא מצאתי שם ריפוי בעיסוק. אחרי חצי שנה עשיתי עוד ניתוח, והתחלתי שיקום יום
21 | הלוחם תשפ״ו 2026 מרץ-אפריל
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online