310_Halochem_Digital

״הכול למען הפצועים״ | הלוחם

צילום: שלומי יוסף

"החבר'ה הצעירים, אנחנו הספדנו אותם טרם זמנם. קראנו להם דור המסכים וגילינו גיבורים. הם לא אוהבים שקוראים להם גיבורים, כי הם חושבים שהם עושים את המובן מאליו, אבל היום זה לא מובן מאליו"

משאבים, הערך המוסף שלנו בקרן הוא הגמישות. כמעט אפס ביורוקרטיה. אנחנו גם שחקן לאומי. לא עוזרים עכשיו רק לפצועים בשיבא. אם אני בא, אני עוזר לכל פצועי צה"ל בכל בתי החולים בארץ. זאת הגישה. וגובה הסכומים הוא לא העניין. כי ברגע שאנחנו מסכימים על הרעיון, ומנסחים את הצורך, אנחנו עושים. אנחנו מנהלים בתחום שלי הרבה פרויקטים ענקיים מדי שנה, גם בבתי חולים ובעורף האזרחי". אז מתי ואיך מגיע הרגע שבו אתם מבינים שהעזרה שלכם דרושה מאוד כדי לסיים את הפרויקט הענקי של בניית בית הלוחם באשדוד? "האמת היא שסדר הגודל של המענקים שלנו הוא מיליון דולר, שני מיליון דולר. לא יותר מזה. אבל התחלנו לחשוב על האפשרות לממן פעם בכמה זמן פרויקט בסכום הרבה יותר גבוה. כשהכוכבים מסתדרים, הם באמת מסתדרים, וכמה ימים אחרי שיחה כזאת אצלנו, לירון פנתה אלינו וסיפרה על הרעיון של בית הלוחם אשדוד. הארגון מיצה את יכולות הגיוס שלו וכדי להשלים את הפרויקט היה חסר סכום בסדר גודל של כעשרה מיליון דולר. אז מה יותר נכון, מה יותר מתאים, מה יותר מדויק עכשיו, אם לא בית לוחם חמישי לארגון נכי צה"ל? הזמנו את יעל אקשטיין, נשיאת הארגון, בתו של הרב אקשטיין ז"ל וממשיכת דרכו, לביקור באתר הבנייה באשדוד. בכניסה לאתר אמרתי לה, 'יש רגעים שאני שואל את עצמי מה הרב אקשטיין היה עושה' ויעל ענתה 'אבא שלי היה נותן כל מה שצריך כדי להשלים את הבניין הזה'. ובאמת, בית ←

לחפש את יקיריהן. יש לי תמונות של בדואים מתפללים, ולידם יהודים מניחים תפילין, כולם מתפללים לאותו אלוהים, בכניסה לשורה, ומחכים. היו שם סיפורים קורעי לב". גמישות ואפס ביורוקרטיה תוך כמה זמן אתם נכנסים לאירוע של אלפי פצועות ופצועים חדשים? "מעט אחרי שבעה באוקטובר פגשתי את לירון והחלטנו מיידית על שני דברים. אחד, כל פצוע או פצועה שמגיעים לבית החולים, ולא משנה כמה פצועים יהיו, מקבלים תיק אשפוז עם ציוד ראשוני, התיק הכחול, שבו יש את כל הפריטים הדרושים. מתחתונים עד מברשת שיניים. הדבר השני הוא שכל חייל יקבל סיוע פרטי, את כל מה שהוא צריך כדי לעבור את התקופה הזאת, וקבענו תקרת סכום של כמה אלפי שקלים. זה יכול להיות אייפד, גיטרה, כל דבר שצריך. אני לא שופט מה סדרי העדיפויות, בטח לא ברגע שחייל פותח את העיניים ומגלה שאין לו רגל, אין לו יד, אין לו עין, אין לו חברים. ברגע הזה לתת לו מה שהוא מבקש. ולא מעניין אותי מצב כלכלי של המשפחה, לא מעניין אותי שום דבר. אנחנו שם לידו על מה שהוא עשה, בכל מה שהוא מבקש. מהמקום הכי ערכי". יהיו מי שיגידו שזה התפקיד של המדינה לתת לפצועות ולפצועים את כל מה שהם צריכים. "למדינה יש יותר כסף מאשר לקרן, אבל עד שהיא תאשר טלפון חדש לחייל שהשאיר בחאן יונס את רגל ימין שלו וגם את הטלפון, יעברו שנתיים. כארגון עתיר

הקרן לידידות - סיפור של נתינה הקרן לידידות, מייסודו של הרב יחיאל אקשטיין ז"ל, היא ארגון הסיוע החברתי המוביל בישראל, הפועל לחיזוק החוסן החברתי בארץ ובתפוצות. הקרן מסייעת לאוכלוסיות מוחלשות, לקשישים ולניצולי שואה, לילדים ונוער בסיכון, למשפחות בעוני, לחיילים בודדים ולנפגעי טרור ומלחמה. נוסף על כך, היא פועלת לחיזוק מערך ההגנה של העורף ומסייעת בעלייה ובקליטה. מאז פרוץ 1.5- המלחמה תרמה הקרן יותר מ מיליארד שקל למעני חירום ולתמיכה באוכלוסיות שנפגעו. השותפות ארוכת השנים עם ארגון נכי צה"ל מבטאת את מחויבות הקרן לעמוד לצד גיבורי וגיבורות ישראל שנפצעו בגופם ובנפשם ולסייע להם ולמשפחותיהם בתהליך השיקום. במסגרת זו תמכה הקרן ברכבי הסעות לפצועים, בסלי צרכים בסיסיים ובערכות אשפוז לפצועי מלחמת מיליון 30- חרבות ברזל, וכן תרמה כ שקל להשלמת בית הלוחם אשדוד ע"ש הרב אקשטיין ז"ל, בית המעניק מעטפת שיקום, ספורט ורווחה לאלפי נכים ונכות. מאחורי הסיוע עומדים מיליוני תומכי ישראל ברחבי העולם, המתגייסים למען הפצועים והפצועות היום יותר מאי פעם.

תשפ״ז 2026 ספטמבר-אוקטובר הלוחם | 24