halochem309_Digital

עדכונים וחדשות | הלוחם

"הייתם איתי בחדר" הישג גדול: הממשלה אימצה את המלצות ועדת מור-יוסף. , מספר על הדרך שהובילה להישג יו"ר הארגון, עו"ד עידן קלימן

מהחלטה למציאות אני גאה בהחלטת הממשלה ובמה שהארגון שלנו הצליח להשיג, אבל החלטה טובה לראות היא רק התחלה. עכשיו אני רוצה . לראות את ההחלטה מגיעה אליכם את זמני ההמתנה מתקצרים. את כוח האדם מגיע לאגף. את מודל מנהל הלקוח עובד. את פצועי הגוף והנפש מקבלים מענה טוב ומהיר. את המשפחות מקבלות תמיכה. אני רוצה שפצוע צה"ל ירגיש זה מבחינתי שהמערכת אכן עובדת למענו. מבחן התוצאה. העבודה שלנו לא הסתיימה עם החלטת הממשלה. נמשיך לעקוב, לדרוש ולוודא שהתקציבים, התקנים וההמלצות יוצרים שינוי ממשי. האחריות שנתתם לנו אני מבקש להודות ליו"ר הוועדה, פרופ' שלמה מור־יוסף ולחברות וחברי הוועדה; למנכ"ל משרד הביטחון, האלוף במילואים אמיר ברעם; לראשת אגף השיקום היוצאת, לימור לוריא; ולצוותים המקצועיים שליוו תודה מעומק הלב ליועמ"ש את העבודה. הארגון – עו"ד אייל בן שושן, לעו"ד רינת גולד-גזית, לאבנר גולן, לעובדות ולעובדי הארגון, להנהגת הארגון ולראשי המחוזות, למתנדבות ולמתנדבים, ולכל מי שעבד במשך חודשים כדי להגיע לתוצאה הזאת. אתן ואתם, פצועות ופצועי צה"ל ובני המשפחות - האמון שנתתם בנו אינו מובן מאליו. הטלתם עלינו את האחריות להיות בחדרים שבהם אתם לא נמצאים, ולהשמיע את קולכם. להשיג עבורכם יותר, לשמור על מה שהושג, ולדעת לומר "לא", אם צריך. הזכרנו למדינת ישראל דבר פשוט: מי שנפצעו בשירותה זכאים לשיקום הטוב ביותר שהיא מסוגלת לתת. לא כטובה או . החלטת הממשלה מחויבות חסד, אלא כ היא הישג גדול. מותר לנו להיות גאים, אבל מבחינתי, ההישג האמיתי יהיה ביום שבו לא נצטרך לספר כמה המערכת השתנתה עד שזה ואתם ואתן פשוט תרגישו את זה. יקרה, נמשיך להיות שם בשבילכם: אני, ממלא מקומי רפי כהן-צמח, ראשי המחוזות והארגון כולו. שתהיה שנה טובה ומבורכת לעם ישראל, לפצועות, לפצועים ולבני המשפחות.

המערכת צריכה לעבוד בשבילכם אחד השינויים החשובים הוא המעבר : איש או אשת קשר מנהל לקוח למודל של שיתכללו את המענים מול אגף השיקום. פצוע צה"ל לא צריך לרדוף אחרי גורמים, לספר שוב ושוב את סיפורו ולנסות להבין שער הכניסה לאגף גם מי אחראי למה. ישתנה. במקום לדרוש מכם להביא מידע שכבר קיים במערכות המדינה, אגף השיקום יפעל לאסוף אותו באופן יזום. פחות ביורוקרטיה, יותר אחריות של המערכת. סיוע משפטי ההמלצות כוללות גם הרחבת כבר משלב ההכרה, ללא עלות מטה , הקמת הטיפולים האלטרנטיביים , שיפור מימוש זכאויות ייעודי לפצועי נפש . רפורמת נפש אחת והשלמת יישומה של כשאחד מאיתנו נפצע, הפציעה לא נעצרת בדלת הבית - בן או בת הזוג חיים אותה. ההורים חיים אותה. הילדים הרחבת המענים לבני גדלים לצידה ולכן ובהם טיפולים נפשיים, הדרכות המשפחה ומענים נוספים, היא בעיניי אחד המרכיבים המשפחה אינה החשובים במהלך כולו. עומדת ליד השיקום. היא חלק ממנו. הדברים שעליהם אמרנו "לא" לצד הדברים שקידמנו, הונחו במהלך עבודת הוועדה הצעות שהיו עלולות לפגוע בזכויות. אחת מהן הייתה להוציא מאגף אחוז. 34 השיקום נכים בדרגת נכות של עד מהלך כזה היה משפיע באופן קשה על אוכלוסיית פצועי הנפש, שרובם בדרגה זאת. לא הסכמנו וההצעה לא התקבלה. הוצע גם להעביר את הטיפול הרפואי בנכות המוכרת לקופות החולים ולבטל את הטיפול הרפואי באמצעות אגף השיקום; לבטל זכאות לרכב רפואי למי שאינו פצוע גפיים תחתונות בכלל ולפצועי פוסט טראומה בפרט; לשנות את התגמול החודשי לתשלום אחת לרבעון או לחצי שנה; לשנות זכויות הנוגעות לוועדות הרפואיות ואת מבנה הזכאויות; ולהוציא את השיקום התעסוקתי לאחריות של גם ההצעות האלה שירות התעסוקה בלבד. . לא התקבלו אני מספר לכם את זה משום שישבנו בוועדה כדי לקדם, לשנות ולהשיג, ואם ידענו על מה לא מוותרים. נדרש,

חברות וחברים יקרים, חודשים רבים ישבנו סביב שולחנות שבהם התקבלו החלטות שישפיעו על החיים של כולנו. השמענו את הקול שלכם והשגנו מיליארד שקל מדי שנה, 1.1- תוספת של כ תוספת שתיצור שינוי עמוק בשירות ובמענים, ותחזק את פצועי הנפש והמשפחות. נוסף על כך, שמרנו על זכויות שאסור היה לאבד. אני רוצה לספר לכם מה קרה שם. במהלך עבודתה של הוועדה בראשות פרופ' שלמה מור־יוסף, ישבתי בלא מעט דיונים. היו שם תקציבים, סעיפים, הגדרות ונוסחים. לפעמים דיונים ארוכים על מילה אחת. אבל מבחינתי, סביב השולחן לא ישבו אתם ישבתם שם רק מספרים וסעיפים. קטוע הרגל שמחכה לטיפול. בחדר איתי. מתמודד הפוסט טראומה שמנסה לחזור לחיים. פצועת צה"ל שנאלצת להסביר שוב ושוב למערכת מה היא צריכה. בן הזוג, בת הזוג, ההורים והילדים, שחיים את השלכות הפציעה. בכל דיון שאלתי את עצמי שאלה אחת: לא מה קל או נוח יותר מה נכון עבורכם? למערכת, אלא מה ישפר באמת את חייהם של מי שנפצעו בשירות מדינת ישראל. ביולי אימצה הממשלה את המלצות 19־ ב ועדת מור-יוסף. אני מסתכל על התוצאה השגנו הישג גדול. ואומר לכם בגאווה: מיליארד שקל בכל שנה 1.1 .2026 מיליון שקל יועברו כבר בשנת 300 מיליארד שקל 1.1- יתווספו כ 2027 משנת לבסיס התקציב בכל שנה לשיפור המענים מיליון שקל 133־ לפצועות ולפצועים. כ נוספים הוקצו לתוספת כוח אדם באגף השיקום. המשמעות של בסיס התקציב חשובה: לא תוספת חד פעמית, אלא משאבים קבועים שאמורים לאפשר למדינה לבנות מערכת שיקום טובה יותר לאורך זמן. ההישג גדול. אבל מבחינתי, המספר הוא מיליארד שקל הם לא המטרה, לא הסיפור. הכסף יקבל משמעות רק אם אתם המטרה. פצוע יקבל מענה מהר יותר; אם מתמודד פוסט טראומה יקבל טיפול בזמן; אם פצוע גוף יקבל את השיקום שמגיע לו; ואם משפחה שנושאת גם היא את מחיר הפציעה תרגיש שרואים אותה. שם תימדד בחיים שלכם. ההצלחה.

תשפ״ו 2026 יולי-אוגוסט הלוחם | 10