halochem309_Digital

לראות את העולם דרך הלב | הלוחם

בשבעה באוקטובר הגיעו פצועים 600- לסורוקה יותר מ ופצועות, על הרצפה, בחוץ, בפנים, חיילים, אזרחים, מהנובה. קטסטרופה. כאוס נוראי. בשלב הראשון טיפלנו בנפגעי חרדה והיה מאוד לא פשוט. משבר עצום"

ביטון ורעייתו, נאדי

צילום באדיבות המרואיין ביטון בפעולה בסיירת המעסים.

שלי הוא שהמערכת עוטפת את הפצועים ונותנים להם את כל הצרכים שלהם בצורה ראויה ומכבדת. הטיפול היום שונה מאוד ממה שקיבל הדור שלנו. כנכה צה"ל של שלושים שנה, אני מבקש לומר לזכותו של עידן קלימן, יו"ר הארגון, שהוא נתן דחיפה ענקית לנושא, ברפורמת נפש אחת". איזה מסר תרצה להעביר למי שרק מתחילים את דרך השיקום? "גם אם היום נדמה שהעולם חרב, תזכרו שהפציעה היא לא סוף הדרך. אפשר להמשיך את החיים ואפשר לעבוד ולהתנדב, לתרום, ליהנות ולבלות. הכול בראש, ואני דוגמה חיה. כל אדם יכול לשנות חיים. חיוך, מגע, הקשבה, מילה טובה שאני נותן בטיפול, הם עושים הרבה. אם אני רואה אדם שיוצא מחוזק, אני מרגיש שאני קיבלתי יותר מאשר נתתי. אפשר להפוך כל כאב וקושי למנוע של עשייה וצמיחה, וכל חושך לאור גדול. הכוח האמיתי של האדם לא נמצא במה שנלקח ממנו, אלא במה • שהוא בוחר לעשות עם מה שנשאר".

שהם רק ממריאים והם כבר בעזה, שלוש דקות. או שבע דקות ללבנון. פתאום הולכים למקום שהוא לא נודע. שש שעות מלאות בתוך תא הטייס, שהוא לא הכי נוח. חליפת 7 G לחץ, קסדה, מערכת חמצן. בתאוצה של קילו מורגשת כאילו היא 1.2 קסדה במשקל שוקלת שמונה קילוגרם, והעומס הגופני גבוה. וכמובן, בפן הנפשי, אפשר לשער שהמחשבות שרצות הן: אם אני נוטש? מה עושים לי בטהרן בתור טייס ישראלי? לא אמרו לי כלום, כמובן, אבל אני מרגיש את הגוף, שהוא צריך הרבה עזרה. בעיניי זאת הייתה שליחות עצומה, להקל עליהם". איך אתה מתרשם מהדור הצעיר של הפצועות והפצועים? "החיילים שלנו הם אמיצים, גיבורים עם סכין בין השיניים. אני פוגש אותם בבית הלוחם באר שבע, מטפל בפצועי הגוף והנפש. אנחנו מלווים את ההתמודדות הנפשית בעזרת תרגילי נשימה, דמיון מודרך, הדרכה לעזרה עצמית ואיך לנסות למנוע פלאשבקים והתקפי חרדה. הרושם

אנשים. אין כבוד גדול יותר מאשר לקבל את ההוקרה מכבוד ראש העירייה, רוביק דנילוביץ'. אני החלטתי די מוקדם לא לתת למוגבלות להגדיר אותי, אלא להפוך אותה למקור של כוח, רגישות ושליחות. למדתי שאפשר לראות את העולם גם דרך הלב, ובחרתי להקדיש את חיי ולעזור לאחרים. יש עוד הרבה מה לעשות וכל עוד הבריאות תאפשר לי, אמשיך לטפל, להתנדב, להרצות ולהרחיב את מעגל הנתינה. כל אחד יכול לבחור לעשות טוב, להושיט יד ולעזור. אם הצלחתי להשאיר אחריי מעט יותר תקווה, אהבה ונתינה, מילאתי את השליחות שלי". על קבלה ונתינה ממש לאחרונה, במבצע שאגת הארי, התגייסת עם סיירת המעסים כדי לסייע לטייסות שהיו בחזית הלחימה. מה תוכל לספר על החוויה המיוחדת הזאת? "במשך חודש טיפלנו בטייסים ובטייסות שחגו מעל שמי טהרן. עיסוי, הרגעה, נשימות, שחרור והרפיה. הטייסים רגילים

תשפ״ו 2026 יולי-אוגוסט הלוחם | 40